jump to navigation

עברית

דיברת אודות “תמים” שבתורה (‘ת’ זעירא), ונראה לי שאפשר גם לפרש ‘תמים’ ישר אמיתי ושקוף כמים.
וסיעתא לזה במדרש על הפסוק במשלי (כ”ז-י”ט):

כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב־הָאָדָם לָאָדָם׃

אומר המדרש: כשם שהמים משקפים באמיתות דמותו ופניו של האדם, כך רואה ומרגיש נכונה לב האדם את לב חברו, שגם אם כלפי חוץ מראה לו פנים שונות ממה שבאמת בתוכו חושב, הרי שלב האדם רואה לתוך לב חבירו.

ושואל המדרש: “ולמה לא המשיל הכתוב ליין, שהרי היין משקף הדמות יותר ממים?”
ועונה המדרש: “יתר ‘ו'” (כלומר: יש ‘ו’ מיותרת, ולא פרש כוונתו)

ושמעתי פעם מרבי הפרוש הבא: ‘מים’ נכתב מאותיות ‘מם’, ‘יוד’ ו-‘מם’. ובכל אות מאלו ניתן כביכול לשים מראה (mirror)באמצע, המשקפת שני צדדים זהים. מראה באמצע ה-‘מם’ מחלקת האות ל-‘מ’ ו-‘מ’. ומראה באמצע ה-‘יוד’ מחלקת האות ל-‘י’ ו-‘וד’, ושני החלקים בגימטריא ’10’. אך אם ניקח את אותיות המילה ‘יין’ נראה שאת שני ה-‘י’ אפשר לחצות כנ”ל, אבל ב-‘נון’ ישנו ‘ו’ מיותר…

Advertisements
%d bloggers like this: